<h1>ראבי"ה סימן תקע"א</h1>
<h2>דף כ:</h2>
כל הלילה כשר לספירת העומר וכו' עד זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. שמעינן מהכא מי ששכח ולא בירך ספירת העומר בלילה דאינו יכול לחזור ולספור למחר אפילו בימים, מה שאין כן בתפלה, דגרסינן בפרק תפלת השחר [כ"ו ע"א] אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו, וכן משמע התם בקריאת שמע. והוא שלא ביטלו במזיד. וראיתי בה פלוגתא דרברבתא. ונראה לי דצריך לדקדק המברך איזה יום הוא קודם שיתחיל לברך, דהא אי פתח ובירך אדעתא דיום שמיני ושוב נזכר וסיים אדעתא דתשעה אי נמי איפכא לא יצא, דהא אי סיים לברכתו בתחלה לא יצא, דגרסינן בהלכתא בתרייתא פרק קמא דברכות [י"ב ע"א] פשיטא נקיט כסא דחמרא ופתח בדשיכרא וסיים בדחמרא יצא וכו' דתנן ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא אי נקיט כסא דשיכרא וסבר דחמרא היא ופתח בדחמרא וסיים בדשיכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן, ולא איפשטא, ואזלינן לחומרא. ומיהו אם אינו יודע איזה יום הוא ופתח לברך אדעתא דמסיים מאי דאמרי ציבורא נפיק, דמצות אין צריכות כונה, ותו דהכא איכא מיהת במקצת כוונה.
